הכתב והקבלה · במדבר · פרק 19 · פסוק 15

צמיד פתיל. צמיד הונח על שני דברים הדבוקים תמיד שנעשו כך מתחלה להיותם דביקים תמיד ולהיות כלי אחד, כמו אצעדה וצמיד (לקמן ל"א), והוא מין תכשיט המחובר משני פרקים (העפטעל). ובקבוץ ושני צמידים על ידי', לכל יד ויד צמיד בעל שני פרקים, וכן יקרא מגופת הכלי צמיד ע"ש שהוא אדוק תמיד עם הכלי ומתחלה נעשה להיות נצמד ומתחבר עם הכלי וצמיד הוא שם ע"מ תמיד נביא כליל. ופתיל, הוא פעל בינוני ע"מ יכיל, אלפים בת יכיל (מלכים א ז׳:כ״ו), יחיל טובו (איוב כ׳:כ״א), ושיעור הכתוב מגופה המדובקת בכלי היטב ע"י פתילים וחוטין, ותרגום צמיד פתיל (אנגעשנירטער דעקקעל), רש"פ. ובאמת דבוק ע"י פתילים וחבלים לחוד לא מקרי צמיד פתיל, כבמתני (כלים פ"י מ"ד) קשרה במשיחה אם מירח, דמוסיף על הקשירה בעי נמי דבר המתמרח זפת ושעוה וכדומה. ודע דלרש"י כאן פתיל הוא החבור, וצמיד הוא המגופה, ובחולין פירש"י להפך פתיל הוא המגופה, (עיין רא"ם כאן). וכן אמר הגר"א צמיד הוא החבור שבין הכלי ולפתיל, פתיל הוא הכיסוי מלמעלה, כמו מטך ופתילך והוא הבגד העליון שמתכסה בו: