כל חרם. היוצא ליהרג (שנגמר דינו למיתה) ואמר אחד ערכו עלי לא אמר כלום כי הוא הולך למות ואין לו דמים ואין לו ערך (רש"י מכתובות ל"ז), ותו איתא התם שהוא אזהרה לחייבי מיתות ב"ד שאין לוקחין מהן כופר לפוטרן, ופירוש, חרם מן האדם, אדם שמחוייב חרם אחד מן הד' מיתות, לא יפדה לא יציל א"ע בממון; ולשון חרם עיקר ענינו הבדלה הפרשה והסרה ממציאותו לענין אחר, אם מחול לקדש כמו והחרמתי לה' בצעם (מיכה ד׳:י״ג), אם מחיים למות, כמו ואת כל הנשמה החרים (יהושע י׳:מ׳), זובח לאלהים יחרם, תרגומו יתקטל, ופשטי' דקרא פי' הרמב"ן כל חרם, היינו אם החרימו ישראל עיר אחת כמו שהחרימו יריחו יהיה כל שללה קדש ופודין אותם כמו כל קדשי בדק הבית, אבל הנפשות שבתוכם אין להם פדי':
קריאה במקור
הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 27 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e