הכתב והקבלה · שמות · פרק 28 · פסוק 10

כתולדותם. רש"י פי' כסדר שנולדו, ודבריו אינם לא כת"ק ולא כרחב"ג דפליגי (בסוטה ל"ו) בסדר כתיבת השמות, והרמב"ם (בפ"ט מכלי מקדש) כתב סדר אחר, והוא ג"כ דלא כסדר תולדותם, ובצד"ל כאן כתב בדעת הרמב"ם כוונה אחרת ממ"ש הכ"מ, ע"ש. וכן שני התרגומים יב"ע וירושלמי משונים בסדור שמת השבטים. ועי' בתשובת כנסת יחזקאל בפתיחת ספרו שהרחיב לדבר בזה. וכן בס' גט פשוט למהר"ם בן חביב הלכות גטין סי' קכ"ט ס"ק קכ"ז יישב דעת רמב"ם בזה. אמנם לכולם אין מלת כתולדותם מושבת, והאמת שאין המכוון במלת כתולדותם להורות סדר כתיבת השמות רק אופן כתיבתם, כי אחר שאמר ופתחת עליהן שמות בנ"י, שהמכוון בו שמות שבטי בנ"י, וכמבואר (לקמן כ"א) שמות בנ"י לשני עשר שבט, ולזה אמרו בתלמוד בבלי וירושלמי שהיה כתיב על האבנים גם מלות כל אלה שבטי ישראל (וכ"כ הרמב"ם, ע"ש בכ"מ), וא"כ היו ראוי לכתוב שמות כל השבטים בתוספת י' היחס, ראובני שמעוני דני, ולשלול כוונה זו באה מלת כתולדותם, שאין לכתוב שמותיהם בבחינת היחוס, רק כפי שם התולדה בלי היחוסי, והם שמות אבות השבטים שנקראו בהם בעת שנולדו, ותרגום כתולדותם (געבורטסנאמע), וזה כוונת אמרם שם בתלמוד, מאי אני מקיים כתולדותם, כשמות שקרא להן אביהן, ולא כשמות שקרא להם משה, ראובן ולא ראובני, שמעון ולא שמעוני, אמנם מסדרי כתיבתם לא דברה התורה כלל: