רש"י ד"ה כי יהיה בך אביון, התאב תאב קודם. ד"ה מאחד אחיך, אחיך מאביך קודם לאחיך מאמך. ד"ה שעריך, עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת. ע"כ. כמובן ייתכן ששלוש קטגוריות העדיפות הללו יתקיימו בכמה אנשים, ואז צריך לומר, מן הסתם, שטובת ההנאה היא של הנותן, כלומר הוא מחליט למי לתת ולמי לא לתת. (פ' ראה תשמ"ט)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 15 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על כל פנים צריך לחזור ולעיין בהלכות צדקה, הן ברמב"ם הן בשו"ע יו"ד. (פ' ראה תשנ"א) וראה רמ"א ב"שולחן ערוך" (יורה דעה הלכות צדקה רנא, ג) שכתב: פרנסת עצמו קודמת לכל אדם, ואינו חייב לתת צדקה עד שיהיה לו פרנסתו ואחר כך יקדים פרנסת אביו ואמו, אם הם עניים, והם קודמים לפרנסת בניו. ואחר כך בניו, (ואחיו מן האב קודם לאחיו מן האם - ש"ך שם) והם קודמים לאחיו, והם קודמין לשאר קרובים, והקרובים קודמים לשכניו, ושכניו לאנשי עירו, ואנשי עירו לעיר אחרת. והוא הדין אם היו שבוים וצריך לפדותן. ע"כ.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425