רש"י ד"ה והעבטת. ד"ה והעבטת גוים. משום מה נוצר אצלי הרושם שרש"י נוהג לברר תחילה את משמע ההקשר כולו ורק אחר כך את משמעה של המילה הבודדת (ראה למשל להלן כג, יד), ולא אחת תמהתי על דרך זו. והנה כאן הולך בדרך הפוכה, וכדאי לבדוק באורח שיטתי. (פ' ראה תשמ"ח)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 15 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רשב"ם ד"ה אם שמע תשמע, ...והעבטת, תקח משכונם בעל כורחם על הלוואותיך. ע"כ. זהו אחד המקומות הלא־מעטים שבהם ניכרת "אהבתו" של רשב"ם לגויים. (פ' ראה תשנ"ו) ור' מאיר יצחק לוקשין במהדורת "חורב" (הערה לב) כתב: רש"י בצורה עקבית מפרש שגם בפסוקנו המובן של "והעבטת" הוא שאתה תלווה כסף לגויים רבים. רשב"ם לעומתו מפרש בפסוקנו את הפועל עב"ט בהפעיל במשמעות "תקח משכונם" - כלומר את העבוט שלהם - בעל כרחם. יש להניח שהוא הגיע לפירוש זה כיון שלא ראה ברכה גדולה בהבטחה שעם ישראל יוכל להלוות כסף לגויים רבים. ע"כ.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425