ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 30 · פסוק 6

"ומל... את לבבך ואת לבב זרעך" וגו'. מתרגם אונקלוס: "ויעדי... ית טפשות לבך וית טפשות לבא דבנך", תוספת כדי להבדיל, לכאורה, בין פסוקנו לבין האמור למעלה (י, טז) "ומלתם את ערלת לבבכם". (פ' נצבים וילך תשס"ז) הערת ר' רפאל בנימין פוזן שי': הנאמר למעלה "ומלתם את ערלת לבבכם" הוא מליצה שתרגומה המילולי עלול לגרום לביזוי התורה. לכן תרגם אונקלוס "וְתַעְדּוֹן יָת טַפְּשׁוּת לִבְּכוֹן" (ותסירו את טפשות לבכם), בסילוק מוחלט של המליצה ובביאור כוונתה: "לב ערל" - לב אטום בפני לימוד לקח ומוסר, הוא לב טפש כבמליצת "טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם" (תהלים קיט, ע). מכאן תרגם גם "ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך" (דברים ל, ו) "וְיַעְדֵּי ה' אֱלָהָךְ יָת טַפְשׁוּת לִבָּךְ וְיָת טַפְשׁוּת לִבָּא דִּבְנָךְ", "או אז יכנע לבבם הערל" (ויקרא כו, מא) "לִבְּהוֹן טַפְשָׁא". ומסתבר שבכך שונה תרגום אונקלוס משאר המתרגמים הארמיים כגון יונתן בן עוזיאל שתרגם "כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב" (ירמיה ט, כה) "אֲרֵי כָל עַמְמַיָא עַרְלִין בְּבִשְׂרְהוֹן וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלִין בְּלִבְּהוֹן", בשמירת הסגנון. (מתוך ספר "פרשגן" - ביאור חדש לתרגום אונקלוס - בכתיבה)