רש"י ד"ה ושב ה' אלהיך וגו', ...ואף בגליות שאר האומות מצינו כן "ושבתי את שבות בני עמון" (ירמיה מט, ו). ע"כ. דומה שזוהי ראיה לפירוש השני. (פ' נצבים וילך תשל"ה)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 30 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואכן כך מבואר ב"לפשוטו של רש"י", זו לשונו: לפי פירוש שני אין פירוש "ושב", שהוא יושב עמו, אלא יש לפרשו כפועל יוצא - ישיב, אולם התורה כתבה "ושב" כרמז למשמעות השניה של פועל זה: חזרה, כלומר השבות תבוא במחזורים, כפי שנאמר בהמשך "ושב וקבצך". וראיה לדבר - שהרי אף בגלויות שאר האומות מצינו כן. והרי אין לומר על שאר האומות שהוא ישוב עמהן. מכאן שיש לפרש "ושב": ישיבו. (פ' נצבים תשנ"א) הערת ר' זאב נוימן שי': עיין שיחות הרצי"ה לספר דברים (עמ' 460).
וקשה לי: למה לשון הרבים ("בגליות"), ולמה ה"א־הידיעה ("האומות") כאשר רש"י אינו מביא אלא פסוק־מקרה אחד המתייחס לאומה אחת? (פ' שופטים תשנ"ה)
וצריך לבדוק הגירסאות שברש"י, שכן בירמיה אין כתוב "ושבתי את שבות בני עמון", אלא "ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון", ואכן יש גורסים "ושבתי את שבות מצרים" (יחזקאל כט, יד), ויש גירסה שלישית "ושבתי שבות מואב" (ירמיה מח, מז). וממילא קשה, למה אין רש"י מזכיר גם את האחרון, והרי הוא מדבר על "שאר האומות", ועל כן היה ראוי להזכיר לפחות שתיים. (פ' נצבים תשנ"ה)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425