רש"י ד"ה וכי יפתה, מדבר על לבה... וכן תרגומו - וארי ישדל, שדול בלשון ארמי כפתוי בלשון עברי. ע"כ. וקצת קשה שרש"י מבאר כאן את הטעון באור בעזרת טעון באור אחר, וכאילו יש לו ענין לפרש את אונקלוס ולא את הכתוב. (פ' משפטים תשנ"א, תשנ"ד) וראה "לפשוטו של רש"י" שכתב: נראה שמשום שפועל זה "פתה" ישנו במקרא במשמעות: לשקר (ראה תהלים עח, לו וכן שמואל ב' ג, כה) ותרגומו "לאטעיותך אתא", לפיכך מפרש רש"י שכאן "יפתה" משמעו: ישדל. וראה רמב"ן.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 22 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425