"ולקח הכהן... ונתן הכהן" וגו'. לכאורה תיבת "הכהן" השניה מיותרת. והוא הדין באשר לתיבת "הכהן" הראשונה שבפסוק טו. ואכן דרשו חז"ל (ב"תורת כהנים"): מה נתינה בעצמו של כהן, אף קבלה בעצמו של כהן. ע"כ. ומפסוק טו דרשו (נגעים פי"ד, מ"י) שמצוה שיצוק לתוך כפו של חברו, ואם יצק לתוך כף עצמו יצא. (פ' מצורע תשמ"ו)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 14 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה תנוך, גדר אמצעי... והפותרים קורים לו טינדרו"ם. ע"כ. לא ברור לי, מיהם "הפותרים" הללו, ור' חיים דב שעוועל אינו מעיר. אך ב"לפשוטו של רש"י" מבואר כי אלו הפרשנים שרש"י מזכירם כמה פעמים (ראה במדבר לג, נה; מלכים ב' ח, כג; יחזקאל כג, כג). וראה הערה כח שם. (פ' תזריע מצורע תשנ"ו)
לפי ר' משה קטן ז"ל הרי זה חסחוס (רקמת עצם רכה) שבאוזן. (פ' מצורע תשס"ה)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425