רש"י ד"ה ועשרון סלת אחד, וכבש זה שהוא אחד, יביא עשרון אחד לנסכיו. ע"כ. אמנם יש כאן הסבר לתיבת "אחד" השנייה, הנראית כאן כמיותרת, שכן היה מספיק לכתוב "ועשרון סלת", וברור הוא שאין העני מחוייב בשלושה עשרונים עבור כבש אחד. (מילת "אחד" הראשונה - "ולקח כבש אחד" - אינה מיותרת, שכן באה ללמדנו כי בעוד העשיר מביא שלוש בהמות - העני מביא כבש אחד בלבד). ובעצם רש"י בפסוקנו הוא המשך לביאורו בדיבור הקודם וכוונתו שגם מפסוקנו ניתן להוכיח שהמנחה הנזכרת עם קרבנות המצורע היא מנחת נסכים, שכולה עולה כליל (לכל אחד משלושת הקרבנות מנחה של עשרון סולת) ולא מנחה הבאה בפני עצמה, שרק קומצה נקרב. לוּ היו שלושת העשרונים סולת שהביא המצורע העשיר (פסוק י) קרבן מנחה לעצמו - גם העני היה מביא אותם, כפי שהביא לוג שמן כמותו. (פ' מצורע תשנ"ב)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 14 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425