רש"י ד"ה ונעלם, ולא ידע, ששכח הטומאה. ע"כ. בעבירת 'טומאת מקדש וקדשיו' ישנו דין מיוחד בהלכות שגגה, שאינו בשאר עבירות: אדם הנכנס למקדש כשהוא טמא אינו חייב בקרבן אלא אם כן לאחר שנטמא ידע שנטמא, ולאחר מכן שכח מטומאתו ונכנס לעזרה או אכל קדשים, אבל אם מתחילה לא ידע שהוא טמא ורק לבסוף נודע לו - פטור מקרבן.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 5 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425