רש"י ד"ה ונעלם ממנו, הטומאה. ע"כ. כלומר דבר הטומאה. (פ' ויקרא תשמ"ט)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 5 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
"ונעלם ממנו... ונעלם ממנו". על כפילות זו דורשים חז"ל ב"תורת כהנים": מה תלמוד לומר "ונעלם" שתי פעמים - לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש. כלומר בין נעלם ממנו שהוא טמא ונכנס למקדש וידע שהולך במקדש, ובין שידע שהוא טמא רק שכח שהוא במקדש - בשניהם חייב קרבן. מכל מקום על דברי רש"י ניתן לשאול, שכן בפסוק ב (ד"ה ונעלם ממנו) פירש רש"י רק: הטומאה. ובפסוק ג חוזר ומפרש במילים אחרות: ולא ידע, ששכח הטומאה. (פ' ויקרא תשנ"ו) הערת ר' חזקי פוקס שי': ב"ספר הזכרון" וב"נחלת יעקב" מצויין שגירסה זו ברש"י שגויה, ויש לגרוס (בפסוק ג): ונעלם והוא ידע - ששכח הטומאה. ולפי זה הכל אתי שפיר.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425