רש"י ד"ה בשפתים, ולא בלב. ע"כ. וראה "שפתי חכמים" (אות צ), ודבריו תמוהים, שהרי משמע בבירור שביטוי שפתים הוא תנאי לחיוב, ולא די בגמירה בלב, והנה הוא כותב: אם גמר בלבו בשבועה שלא לאכול ולא הוציא בשפתיו השבועה, ואוכל - חייב קרבן. ע"כ. דומה שיש כאן טעות. (פ' ויקרא תשמ"ט) אכן ב"שפתי חכמים" המוגה שבחומש "המאור" מתוקנת טעות זו, ונאמר שם: אינו חייב קרבן (וכך תיקננו גם במהדורתנו).
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 5 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425