רש"י ד"ה ומלתה אתו אז יאכל בו. לפי פשוטו של מקרא קשה להבין את דעת רבי יהושע (מכילתא) שמילת העבד מעכבת את האדון מלאכול את הפסח, כי למה יעבור מלשון נוכח ללשון נסתר? (פ' בא תשנ"ח) וראה "לפשוטו של רש"י" שרש"י הביא את שתי הדעות שבמכילתא כי לפי רבי אליעזר קשה: הרי איסור אכילת הפסח, לעבד ללא מילה, ניתן ללמוד מפסוק מח "וכל ערל לא יאכל בו", ומדוע צריך פסוק לעבד? לכן מביא רש"י גם דעתו של רבי יהושע והיא דעת הסתמא דגמרא (יבמות ע ע"ב) - "מילת זכריו ועבדיו מעכבת בו מלאכול בפסח".
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 44
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425