ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 10 · פסוק 1

"בעת ההִוא". צירוף זה חוזר שוב ושוב בריש ספר דברים, ויש שרש"י מדייק בו ויש שלא. וצריך לאסוף כולם ולבדוק באופן שיטתי. (פ' עקב תשנ"ה)

והנה מניתי ומצאתי שהצירוף בא בספר דברים ט"ו פעמים: פרק א (פסוקים ט, טז, יח); פרק ב (פסוק לד); פרק ג (פסוקים ד, ח, יב, יח, כא, כג); פרק ד (פסוק יד); פרק ה (פסוק ה); פרק ט (פסוק כ); פרק י (פסוקים א, ח); ומתוכם נדרש רש"י רק לארבעה מהם (א, טז; ג, כג; י, א ו-ח). ומאוד קשה למצוא לזה הסבר. (פ' עקב תשנ"ו)

רש"י ד"ה בעת ההִוא, ...נמצא זה ארון אחר היה, וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה וכו'. ראה דבריו לעיל (במדבר י, לג ד"ה וארון ברית ה') שהיה ארון ובו שברי הלוחות, ולכאורה צריך לומר שזהו זה, כלומר את הלוחות השניים נתן משה בארון שעשהו בצלאל, ואת שברי הלוחות בזה שמדובר כאן, מעשה ידיו שלו. (פ' עקב תשנ"ד) וראה מש"כ בספר במדבר (שם). תוספות במסכת עירובין (סג ע"ב ד"ה כל) כתבו, שבתחילה כשעלה משה למרום לקבל לוחות שניים, בנה ארון עץ והניח בו את שברי הלוחות הראשונים, ומשקיבל את הלוחות השניים הניחם עם שברי הלוחות בארון העץ. לאחר מכן, משבנה בצלאל את ארון הזהב, העביר את הלוחות השניים לארון הזהב ונותרו שברי הלוחות בארון העץ. נמצא שהיו שני ארונות. באחד היו מונחים הלוחות השניים, והיה עומד בקדש הקדשים. ובשני היו שברי הלוחות, ועמו היו יוצאים למלחמה. משבנו את בית המקדש, חזרו והניחו את שניהם בארון אחד. וראה מאמריו של הרב איתן שנדורפי שי' "ארון הברית - אחד או שניים?" ו"האם יצא ארון הברית למלחמות ישראל?" בספרו "הדר העולם" (עמ' 317 ועמ' 339).

וראה מה שכתבתי להלן (לא, כו). (פ' נצבים וילך תש"ס)

ומכל מקום קשה, מאי נפקא מינה באשר לסדר עשיית שני הדברים - הארון והלוחות - שהרי את שניהם עשה לפני עלותו להר בשלישית, ומה אפוא חשיבות "ואני עשיתי ארון תחילה, שכשאבוא" וכו', שהרי כל עוד אין כתב ה' על האבנים, אין בהן כל קדושה. גם קצת קשה, אימתי הספיק משה רבנו ע"ה לעשות את שני הדברים הללו - הכול ביום אחד, בראש חודש אלול? (פ' עקב תשנ"ו)

גם אין רש"י מוסר לנו, היכן היו שברי הלוחות מיד אחר שבירתם, עד לנתינתם במקום קבוע. (פ' עקב תש"ס) וראה דברי תוספות במסכת עירובין (סג ע"ב ד"ה כל) המובאים בתחילת הדיבור.

"פסל לך... ועלה אלי... ועשית לך ארון עץ". לכאורה אפשר לומר כאן: "סרס המקרא", כלומר להקדים "ועשית לך ארון עץ" לפני "ועלה אלי ההרה", והכול על מקומו יבוא בשלום. (פ' עקב תשנ"ג)

ואולי בא "ועשית לך" אחר "ועלה אלי" כדי להבהיר שארון העץ ישאר למטה, ואין צריך להעלותו ההרה. (פ' עקב תשנ"ה)

ולכאורה אפשר לבאר "ועשית לך ארון עץ" - עוד קודם לכן, מעין עבר רחוק. (פ' עקב תש"ס) וראה "העמק דבר" על אתר.

"...ועשית לך ארון עץ". קצת קשה שבקשר ללוחות הראשונים (למעלה ט, ט) לא מצינו ציווי שכזה, וראה מה שכתבתי שם. (פ' עקב תשנ"א)