רש"י ד"ה מבוא באר לחי ראי, שהלך להביא הגר לאברהם אביו שישאנה. ע"כ. למה דווקא עכשיו, כלו' מדוע החזרת הגר לא נעשתה הרבה יותר סמוך למות שרה. (פ' חיי תשס"ד)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 24 · פסוק 62
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
איזו גדולת נפש - הוא מביא־מחזיר את הפילגש, ועדיין לא התנחם על אמו (סז). (פ' חיי תשנ"ד)
ועוד: אביו דואג לו לאשה, והוא - לאביו. (פ' חיי תשנ"ו)
ור' מדרש תנחומא ח: "מכאן אתה למד, שאם מתה אשתו של אדם, ויש לו בנים, שלא ישא אשה, עד שישיא את בניו, ואחר כך ישא אשה לעצמו... אמר יצחק אני לקחתי אשה, ואבי עומד בלא אשה. מה עשה, הלך והביא לו אשה".
אונקלוס - "...מבירא דמלאך קיימא אתחזי עלה" ולא ידעתי, מה פירוש "מלאך קיימא", ואין לשון זה ביתר המקומות שמוזכר בהם מלאך אלא להלן (כה, יא). (פ' חיי תש"ן)
ברש"י ד"ה יושב בארץ הנגב, ..."בין קדש ובין שור" (כ, א). ע"כ. כלומר אברהם אבינו ע"ה שינה מקום מגוריו פעם נוספת - לא חברון ולא באר־שבע, למה? (פ' חיי תשס"א) ור' רש"י למעלה (כ, א) ודעת מקרא שם.
שם. ...שנא' ויסע משם... וישב בין קדש ובין שור (כ, א), ושם היה הבאר, שנא' הנה בין קדש ובין ברד (טז, יד). ע"כ. וקשה לי, שהרי לכאורה ברד ושור אינם זהים, ומה מוכיח אפוא? (פ' חיי תשס"ב) ור' אונקלוס שתרגם בשניהם "חגרא".
"...בארץ הנגב". נו"ן סגולה ולא קמוצה, ולא כמו בפס' הבא "...לפנות ערב", עי"ן קמוצה בשל אתנחתא. ולא ידעתי הסבר. (פ' חיי תשס"ב)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425