ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 11 · פסוק 4

רש"י ד"ה ויאמר משה כה אמר ה', בעמדו לפני פרעה נאמרה לו נבואה זו וכו'. והוא משמות רבה (יח, א). לכאורה היה רש"י צריך להוסיף מעין: והוא אמרה לפרעה בו במקום, שהרי זהו הקושי שרש"י (המדרש) בא לפתור. וראה מה שכתבתי להלן (יב, א). (פ' בא תשמ"ב, תשמ"ז, תשנ"ו)

ושוב, אם אמנם כדברי רש"י, למה הפרידו בעלי המסורת קטע זה מן הקודם על ידי פרשה סגורה, והרי זה המשך אחד? (פ' בא תשס"ו) אדרבה, שמא בחלוקת המסורה יש סייעתא לדברי רש"י, שכן כך הוא סדר הפרשיות: עם סיומו של הפרק הקודם במילים "ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך", מסתיימת לכאורה עמידתו של משה לפני פרעה. לאחר מכן (יא, א-ג) באה פרשיית ביניים ובה הציווי על שאילת הכלים. ואחריה באה פרשתנו (ד-ח) העוסקת שוב בעמידתו של משה לפני פרעה, כמבואר בפסוק החותם פרשיה זו "ויצא מעם פרעה בחרי אף". אם חכמי המסורה לא היו מפרידים בין הפרשיה הקודמת לזו שלנו, ניתן היה לטעות ולחשוב שגם הציווי על שאילת הכלים התרחש בבית פרעה, לכן הפרידו חכמי המסורה בין הפרשיות, ובכך לימדונו, שפרשתנו (יא, ד-ח) נאמרה לפני פרעה והיא ממשיכה את האמור בפרשיה הראשונה (י, כד-כט), כמבואר ברש"י. (הערת ר' חזקי פוקס שי')

וראה למעלה (יא, א) "ויאמר ה' אל משה" וגו' את דברי "דעת זקנים מבעלי התוספות" שהיה זה לפני פרעה - "...וצריך לומר שהגביהו הקב"ה למשה י' טפחים מפני טומאת גילולים במצרים", וראה המדרש ב"תורה שלמה" על אתר (אות יא). (פ' בא תשנ"ג) וראה "משכיל לדוד" על אתר שנגלה עליו הקב"ה במקום זה אף על פי שהוא מקום מלא גילולים בשביל כבודו, שלא ימצא בדאי במה שאמר "לא אסף עוד ראות פניך".