רש"י ד"ה הרגו. דברי רבי ישמעאל שבספרי היו נחוצים כל עוד לא היו טעמי המקרא, ואכן שאלה היא כיצד קראו אז. (פ' מטות מסעי תשנ"ח) הערת ר' חזקי פוקס שי': עיין בהקדמה השלישית של הספר "מסורת המסורת" לרבי אליהו בחור. שם מביא ראיות שונות לכך שבזמן התלמוד עדיין לא היו ניקוד וטעמים, וכך כתב: לכן אומר אני כי ברור לי שהנקוד לא היה ולא נברא בימי חכמי התלמוד, וכל שכן בימי אנשי כנסת הגדולה, כי לא היו צריכין להם, כי היו בקיאים לקרא בלי נקוד וטעמים, וקראו במקום העמדת הענין בהפסקה, ובמקום סמיכת הענין בהתמדת הדבור, כאשר שמעו וקבלו מפי הנביאים". ע"כ. הערת הגר"א נבנצל שליט"א: פיסוק הפסוקים הוא ממשה רבנו.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 31 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשום מה אין הכתוב מזכיר שאכן קיימו ישראל את הציווי על השלמת הנקם באנשי מדין. (פ' מטות מסעי תשנ"ט)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425