רש"י ד"ה מחוץ למחנה, שלא יכנסו לעזרה. ע"כ. כלומר למחנה שכינה, כדין שאר טמאי מתים, וכדבריו להלן בד"ה תתחטאו. וכמבואר מדבריו להלן (פסוק כד): אל המחנה - למחנה שכינה. (פ' מטות תשנ"ה)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 31 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה אתם ושביכם, לא שהגויים מקבלין טומאה וצריכין הזאה וכו'. ברור שקשה לו לרש"י, למה לו היטהרות לשבי, והרי נכרים אינם מיטמאים, ועל כן הוא מפרש שרק על טומאה שנטמאו לאחר בואם בברית, צריכים הם להטהר, ולא על מה שנטמאו קודם לכן. והוא על פי ספרי (קנז). ואולם קשה על זה: למה הכתוב בחר לציין כאן דווקא הלכה זו הנוגעת לנכרי אחר גיורו, והרי עם בואו בברית הוא חייב בכל המצוות, ומאי שייר דהאי שייר? ואולי הדרשן מבקש להדגיש בדרך זו דווקא את השלילה - שביכם אינם טעונים טהרה עד שיתגיירו, שכן בעודם גויים אינם מקבלים טומאה כלל. (פ' מטות מסעי תשנ"ח)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425