ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 5 · פסוק 16

רש"י ד"ה כאשר צוך, אף על כיבוד אב ואם נצטוו במרה, שנאמר "שם שם לו חק ומשפט" (שמות טו, כה). ע"כ. רמב"ן (בפסוק יא) מקשה, שהנה שם אין רש"י מזכיר אלא שבת ופרה אדומה ודינין. ואולי אפשר לומר שרש"י כולל מצוות כיבוד אב ואם בדינין, כרמוז בדבריו כאן כשהוא מסמיך כל עניין מרה לכתוב שבשמות שם. (פ' ואתחנן תשמ"ח) וראה מש"כ בספר שמות (טו, כה). ו"גור אריה" על אתר כתב: יש לדקדק ששם בפרשה (שמות טו, כה) לא הזכיר רבנו רק "שבת ודינים ופרה אדומה", ולא כתב "כבוד אב ואם", ויש לומר משום שנאמר שם "שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו", דהיינו שניסה את העם אם ילכו בתורתו, ובכל המצוות שנאמרו שם שייך נסיון חוץ מן כבוד אב ואם, כי האדם עושה זאת בטבעו לכבד אביו ואמו, וזהו מן המצוות הטבעיות שהאדם עושה ומקיים בטבע, ולפיכך לא פירש למעלה כיבוד אב ואם, שאין בזה נסיון, רק שבת ופרה אדומה ודינים ששייך בהם נסיון.

ועתה קצת קשה לי: איזו ראיה מביא רש"י מן הפסוק שבשמות? (פ' ואתחנן תשנ"א, לביא) הערת הרב איתן שנדורפי שי': הראיה מספר שמות באה רק להסביר מנין שנצטוו דווקא במרה. כלומר על כך שנצטוו לפני מתן תורה למדנו מהמילים "כאשר צוך ה' אלהיך", אבל היכן נצטוו ציוויים אלו? והרי בין המצוות שנצטוו בסוף פרשת בא לא מופיעות מצוות אלו! על כך כתב רש"י שנצטוו במרה. והיכן נאמר במרה שנצטוו במצוות? במילים "שם שם לו חק ומשפט"!