רש"י ד"ה שמור, ...ובתיבה אחת נאמרו וכו'. ראה "שפתי חכמים" (אות ד), לפיו חוזר רש"י על פירושו משום שכאן נאמר "כאשר צוך", ומזה עיקר הלימוד שבדיבור אחד נאמרו זכור ושמור. ודבריו תמוהים, כי בד"ה הבא (כאשר צוך) מפרש רש"י (על פי שבת פז ע"ב), בכיוון אחר לגמרי - קודם מתן תורה, במרה. (פ' ואתחנן תשמ"ו)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 5 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ושוב מפרש רש"י על דרך נס, אף כי לכאורה אפשר לומר, גם לדברי רש"י עצמו, כי אחת משתי הלשונות - "זכור" או "שמור" - נאמרה במרה והאחרת בסיני, בנוסח עשרת הדברות הראשון, ואז אין כל צורך בנס, והשוני שבין שתי הלשונות יתפרש בדרך שמתפרשות כל יתר הסטיות שבשני הנוסחים. (פ' ואתחנן תשמ"ח)
וכששאלתי השבוע את ר' יצחק הדס שי' מה טעם בנס זה ששמעו מה שאין האוזן יכולה לשמוע, לשם מה זה וכיצד הבינו, אמר לי לפחות דבר אחד - שם, בסיני, היה נס שהכל הבינו. אך המאמר עדיין קשה. (פ' ואתחנן תשס"ב) וראה רמב"ן בספר שמות (כ, ח). לדבריו, לא הקפידו חכמים בכל חילופי הלשונות שבין דברות הראשונים לשניים, כי העיקר המכוון ולא דקדוקי הלשון, אבל כאן נשתנה הענין מזה לזה, כי "זכור" הוא מצוות עשה ו"שמור" הוא מצוות לא תעשה, ואין ראוי למשה שיחליף את דברי ה' ממצוות עשה למצוות לא תעשה. וראה מש"כ בספר שמות (כ, א).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425