רש"י ד"ה אך בחמשה עשר יום וגו' תחגו, קרבן שלמים לחגיגה. יכול... אך, הואיל ויש לה תשלומין כל שבעה. ע"כ. ולא כמו עולת ציבור ומנחה שאם עבר יומן, בטל קרבנן, כאמור בד"ה דבר יום ביומו (פסוק לז). (פ' אמור תשנ"ח)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 23 · פסוק 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה באספכם את תבואת הארץ, ...מכאן שנצטוו לעבר את השנים; שאם אין העבור וכו'. וכלום אין זמן סוכות בעונת אסיף מובטח על ידי קביעת פסח בחודש האביב, וכפי שלמדים מן הכתוב (דברים טז, א ורש"י שם) "שמור את חדש האביב"? לשם מה צריך שני רגולטורים כאלה? (פ' אמור תש"ן)
רש"י ד"ה תחגו, שלמי חגיגה. ע"כ. וקשה לי, והרי כבר פירש כך בדיבור הראשון לפסוק זה. (פ' אמור תשמ"ח)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425