נדה היא. ללמד דמיירי באשת אחיו מאביו דהוי כמו נדה שיש לה היתר. כ״ה בת״כ. מיהו גם בזה נחלקו התלמודים. דלש״ס דילן יבמות דנ״ד ב׳ מפרשין אפילו א״א מאביו. דא״א לפרש דוקא אשת אחיו מאביו ולא מאמו. דא״כ ע״כ אשת אחיו מאמו ליכא כרת כלל שהרי אין כרת בלי ערירי. וזה א״א דבפירוש תנן ריש יבמות דא״א מאמו פוטר מיבום. וע״כ צ״ל דבא הכתוב ללמד דאפילו א״א מאביו ח״כ אע״ג שיש לה היתר. אבל דעת הירושל׳ הוא דדוקא א״א מאביו ולא מאמו. והיינו משום שלא נתמעט א״א מאמו אלא מערירי דכתיבא כאן אבל בכרת איתא. [ובקדמת הע״ש שם ביארנו יותר]:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 20 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c