העמק דבר על ויקרא · פרק 20 · פסוק 22

ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם ולא תקיא וגו׳. כבר ביארנו לעיל י״ח כ״ו דשמירת חקים ומשפטים שהוא הויות התלמוד משמר את האדם שלא יבא לידי עריות. וכאן הוסיף המקרא שאפילו חלילה הדור פרוץ בעריות וא״כ הוא סיבה לגלות הארץ כמש״כ שם מכ״מ אם שוקדים בתורה מועיל זכות התורה שלא תקיא אותם הארץ. אלא יהיו נענשים אז בארץ וכדאי׳ בנדרים דפ״א ובאיכה רבתי עה״פ על מה אבדה הארץ וגו׳ דבר זה שאלו לחכמים ולנביאים. ובא התשובה ע״י דבר ה׳ על עזבם את תורתי. אע״ג שידוע דבעת חורבן ב״ר היה עבודת כוכבים וג״ע וש״ד כדאי׳ ביומא פ״א. מכ״מ אי לאו הכי לא חרבה הארץ לגמרי. ובבא בתרא דף ח׳ אמרו גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם אי תנו כולהו עתה אקבצם מן הגלות מכש״כ שלא היו הולכים בגלות. אלא היו נענשים שמה. וזהו כונת המקרא ושמרתם וגו׳ ולא תקיא וגו׳. ומש״ה כתיב ולא תקיא אתכם הארץ. ולא כמש״כ לעיל י״ח כ״ח ולא תקיא הארץ אתכם. אלא כאן דייק המקרא דוקא לכם מועיל זכות התורה וכמש״כ לעיל שם כ״ו: