ערירים ימותו. ובמקרא דבסמוך כתיב ערירים יהיו. וידוע ההפרש בין שתי הלשונות אבל בזה התלמודים מחולקים. בבבלי שם מפרש דחדא יליף מחבירו ומשניהם למדנו על כל ח״כ שבתורה שהם בערירי בשני האופנים. והוא דעת רש״י בכתובות ד״ל ובכ״מ. אבל בירושל׳ שבת פ׳ כ״ג וביבמות אי׳ דבמקום דכתיב ערירים ימותו משמעו שימותו בניהם הנולדים ובמקום דכתיב ערירים יהיו משמע שלא יולידו. ואין למדין זמ״ז ומכש״כ שאין כל עריות ושאר ח״כ למדים מהם. וזהו כעין שיטת התוס׳ ריש יבמות אלא שהם ז״ל ס״ל דכל עריות ודאי בכלל ערירי וכ״כ הרמב״ן לעיל י״ח כ״ט. ולדברינו בשם הירושל׳ אינו כן [ואריכות הדברים מבואר בקדמת העמ״ש ח״ש בסימן ד׳]:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 20 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c