ושמא תאמר איה אפוא רוחב לב לבלתי הטות מכונת התורה האלהית גם בחשבו שעל פיה ישק וילמוד ומי לנו גדול משלמה עצמו שחשב להבין דבר מתוך דבר ה' באמרו ולא יסור לבבו והוציא מתוך זה הא אשר לא יסור כמוני מותר לו וטעה עכ"א עוד הורני אבי ויאמר לי קנה חכמה וכו' והענין עשה זאת אפוא ופליאה שגיאה ממך והוא קנה חכמה כלומר בלמדך החכמה מרבך אל תהיה כמצות אנשים מלומדה רק בקנין שקוע בעצם לבל ימוט. שנית קנה מרבך ג"כ בינה שילמדך איך תבין דבר מתוך דבר בכללים אמתיים ושרשים מושרשי' בשרשי ועיקרי הדת שלא תאמר אקנה חכמה ואח"כ מה בצע כי איגע לקנות ממנו בעצם דרכי בינה הלא אנכי אחזה לי ואבין לאשורי רק קנה בינה בעצם ומה שאמרתי קנה חכמה בקנין הוא כדי שאל תשכח ומה שאמר קנה בינה הוא שע"י כן אל תט מאמרי פי בל יקרך כחושב שמבין דבר מתוך דבר ואדרבה הוא מטה מהאמירה המפורשת בתורה וזהו ואל תט מאמרי פי והוא כאשר קרה לשלמה כמדובר:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 4 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f