רב פנינים על משלי · פרק 11 · פסוק 6

ושמא תאמר הלא נהפוך הוא כי הנה אדרבה נראה המותה לחסידיו ולישרים בלבותם לז"א דע כי צדקת ישרים תצילם כמדובר ואשר תראה להפך הוא כי בהות בוגדים ילכדו הישרים שיתפשו בעון הדור:

(ה) ויתכן להמשיך הכתוב עם הכתובים הבאים אחריו והוא כי הלא נראה שני הפכים א' הנתן רשע כופר צדיק ולעומתו חלוף הדבר כי הצדיק נתפס בעון הרשעים על כן בא ויאמר אל יעלה על רוחך שהרשע ילכד בעון הצדיק רק הוא רשע בעונו ימות והוא כי הלא רז"ל ספרו לנו מההוא שגירש את איש ישראל מבית הכסא ונכנס הוא ונשכו הנחש ואין ספק כי מה' צבאות יצא יגרשהו הרשע למות תחתיו נמצא כי צדקת התמים אשר היה שם בתום לבבו יישר דרכו שיוציאנו הרשע אך לא עשתה צדקת הצדיק רק שישר דרכו ועדיין היה אפשר לא ימות הרשע אח"כ אמנם לא המית את הרשע כי אם רשעתו וזהו וברשעתו שהרשיע לגרשו וכיוצא בדבר בה נפל ונישוך ומת כי יסרתו רעתו ולא שנתפס בעון הצדיק וזהו צדקת וכו' וברשעתו וכו' אלא שאותו כח דין שהיה מתוח על הצדיק לא ישוב ריקם ויותן רשע תחתיו אך הוא רשע בעונו ימות שהאלהים מצא את עונו בעת ההיא ולא בעון הצדיק:

(ו) אך נהפוך הוא כי צדקת ישרים תצילם מרעה את עצמם ובהות ורשעת בוגדים ילכדו הישרים ויתפשו בעונם: