רב פנינים על משלי · פרק 4 · פסוק 16

אמר הלא ראית כי רבה היא האזהרה אשר הזהרתיך מלעבור בדרך רעים אל תתמה על החפץ כי הלא שתים הנה תשוקותם א' להרע לזולת למען יהי למלא בטנם. שנית להחטיא את כל הקרב הקרב אליהם ורבה היא אליהם הב' מהא' באופן כי לא' מב' רעות תתעתד או להרע את גופך שישללו שללך ויבוזו בזך או שיכשילוך ויחטיאו את נפשך וזו קשה מן הא' כי עד נפש תגיע והיא העצומה שבתשוקותיהן וזהו כי לא ישנו אם לא ירעו את הזולת בגופו או ממונו ולזה תתעתד יעשו גם לך אך אין זה רק דרך בחירה שלא ישנו אך על הב' והיא להכשילך ולהחטיאך להזיק נפשך גדולה תשוקה זו אצלם כי אצ"ל שלא ישנו דרך בחיריי כי אם גם תהיה שנתם נעקרת כגזולה מהם אם לא יכשילו ויחטיאו למתקרבים אליהם והוא כי דרך איש הישראלי המרשיע ואין אתו רעים להתרועע או המה מתי מספר ידאג ויצר לו מאד ויהיה לו לב רגז כי גם בעיניו ימאס על כן לא ינום ולא יישן עד יכשיל ויחטיא רבים ואז ינוח לו וערבה שנתו כי יראה שרבים כמוהו בעלי מלאכתו ואז יוסיף על חטאיו פשעים וזדונות ולא יבוש למען שורריו כי רבים אשר אתו על כן נגזלה שנתם אם לא יכשילו את הזולת: או יאמר אל תעבור בדרך רעים פן יכשילוך כי לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשילו את זולתם יתחברו גם הם עמהם למען הרבות חמס ושוד עד מאד שאינו דומה מועטים העושים את העבירה למרובים שאם ה' יגנבו ויבוזו מנה ששה הלא יגנבו מאתים כי כרבים כן ירבו לשלוח יד: