וכי תאמר בלבבך הלא תלית הדבר בבחירתי בשתי אלה והלא ידענו כי גזרה היא מפיו יתברך טפה זו מה תהא עליה חכם וכו' ע"כ אודיעך קושט אמרי והוא כי ה' יתן חכמה מתת ה' לראוי אליה ומה שהוא מפיו ע"י גזרת הלידה חכם או טפש אינו החכמה עצמה רק מציאות דעת ותבונה הוא לב חכם מוכן להשכיל ועוד יד איש נטויה להטות תבונתו על התורה ועל העבודה או לעשות בכל מלאכה מכל מלאכות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם בעה"ז כחרש וחושב ורוקם ומורם מהם כיוצא בהם וזהו מפיו דעת ותבונה:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 2 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f