אמר אם המונע בר הרזכר ולא ישביר לעם הוא בוטח בעשרו שלא תבא עליו צרה מאשר יקבוהו לאום כמקרה השליש בימי אלישע הנביא יקרהו שצדיקים ישבעו והוא לא יראנו וזהו הוא יפול בעצמו ולא עשרו ורוב דגנו או יורשיו אשר לא חטאו ולא תדבק קללת הלאום אל בניו כי יכין רשע וצדיק ילבש ולכן אין עשרו נופל כי זכות בניו שלא חטאו שומרו וזהו וכעלה שהוא שומר לפרי כך בניו הטובים יהיו כשומרים לממון אביהם וזהו וכעלה צדיקים יפרחו בו בנפלו כי יכין רשע וצדיק ילבש. או יאמר כי זה דרכו יתברך כי את הבוטח בעשרו כמדומה לו שלא ימוט לעולם ובלתי מחשיב את עשירי כשרון ודלי ממון כי יאבד כל עושר שלו ויביאהו לידי צדיקים אשר בזה כי יברכם ה' ויהיו עליו סחרה וזהו בוטח בעשרו הוא יפול בעוני וכעלה אשר הוא שומר לפרי ומחסה ומסתור ליושבים בצלם כן יפרחו צדיקים להסתר הנז' אשר בטח בעשרו בצל הפרחתם כיתר עניי עם:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 11 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f