ואמר שכ"כ ישכרהו עשרו כי גם כי יתרושש לא תסור מעליו גסות הרוח שקנה בו כי אחר אשר עכר ביתו בבטחו בעשרו לא יכנע עדיין תחת צדיקים כי אם עודנו מחזיק בגאותו באופן לא נשאר לו לנחלה רק גסות הרוח באמרו הלהם תדמיוני ואשוה ואני הייתי בעל הון רב ואלה אך דלים היו כי גם שנאבד הזהב הלא נשאר הכבוד וזהו עוכר ביתו ינחל רוח וכן ינחל רוח עבד שהוא אויל שתארו לבזות חכמה כד"א חכמה ומוסר אוילים בזו שבהיותו עבד לחכם לב לא יקנה החכמה ממנו וינחיל רוח מתגאה על הזולת באמרו הלא שמשתי חכם גדול ומי כמוני חשוב ונחמד נמצא כי ריק היא מחכמה ומוסר כי אויל הוא בוזה אותם ונשאר לו הגסות רוח כי כמקרה עוכר ביתו הנזכר גם הוא יקרנו. או ואמר כי אחר שבוטח בעשרו הוא יפול והצדיקים יפרחו אז האיש ההוא שבטח בעשרו ועתה ינחל רוח כי ריקה נפשו אז יכנע ויעשה עבד האויל ההוא לחכם לב הרואה את הנולד ללמוד ממנו בל יקרנו עוד כדבר הרע ההוא או דומה לו מהמתרגשים:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 11 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f