ואל תתמה על החפץ אם מרעה קטנה תעלה אל גדולה הימנה כי גדולה מזו אודיעך כי הנה הלועג לרש הוא חרף עושהו של לועג חלילה שמורה שאשר עשהו רש לא יוכל לעשות גם אותו רש והן זאת תכלית הרשע לחרף עושהו והנה מדבר קל יעלה אל הרעה הגדולה הזאת והוא מהיותו שמח לאיד רעהו כי מטה ידו כי מזה יבא ויעלה הדרגה להיותו גם לועג לרש בעל האיד וזהו שמח לאיד לא ינקה מהאמור שהוא מהיותו לועג לרש והנה עלות האיש מהיותו שמח לאיד בנפול רעהו ורדתו לשערים להיות אחרי כן לועג לו הוא דבר משתלשל ונראה לחוש עם היות הרעה רבה שהוא חרף עושהו חלילה על כן מזו נקח ראיה אל הדרגת הפסוק הקודם וזה מוסר גדול לעשות סייג לפרישות מהמדות הבלתי טובות הקלות פן ימשך מהן אל החמורות:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 17 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f