הנה אומרו פיו ולשונו יראה כפל ענין אך יזהיר על מותרי מאכל פיו ומותר מענה לשון וילמדנו דעת בל יאמר איש כי שומר פיו ממותרי מאכלות ואת לשונו מדברי מותר את גופו ובשרו הוא שומר מתחלואים המתרגשים מרבוי מאכל וגם את עצמו ובשרו הוא שומר בשמור לשונו מהביע רעות מרגשת אנשי ריבו וחבורות פצעי שומע חרפתו אך את נפשו לא היה פוגם ע"כ אמר שלמה בחכמתו דע אפוא בני כי שומר פיו ולשונו לא מצרות גופו לבדם הוא נשמר כי אם גם מצרות נפשו כי ממותרי מאכלות יפותה אחר יתר תאות אשר שנא ה' ומשחית נפשו וכן שומר לשונו כי אין קצה לצרות המתרגשות מלשון יתירה:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 21 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f