על כן משיב רוח הקדש ואומר שבח אני את החכם כי הלא עיר גבורים עלה חכם זה משה במקום גבורי כח עושי דברו ועם שבקשו לשרפו לא יכלו לו ומי זה עשיר ברדפו צדקה וחסד עלה שמים ולא עוד אלא שיוריד עמו עוז מבטח העיר ההיא היא תורה שאם לא היא חקות שמים וארץ לא הושמו כמשה שע"י היותו חכם כמז"ל שלמד מעמרם אביו ובמרה ובסיני טרם עלותו השמימה כי כל כללי התורה ופרטיה נאמר שם והוא לבדו קבלה כלה מאז כמד"א משה קבל תורה מסיני ועל כן זכה אל כל הכבוד הזה או עליכם לשבח מעלת החכם כי שלש אלה היו לו בחוש גם בגוף ונפש כי הלא מצא חיים שעיר גבורי כח עלה חכם וחי בהם ולא מת בהבל פיהם ולא אכלתו אשם הגדולה כי גם חומרו היה דבק בחיים וגם צדקה וכבוד כי הוריד עוז מבטחה של שמים היא העיר הנז' היא התורה כי היא מבטח קיומם ואל מי מעשירים נעשה צדקה וכבוד כזה משה האיש עליו השלום אמור מעתה כי מי כהחכם:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 21 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f