רב פנינים על משלי · פרק 4 · פסוק 23

אמר גם שהוריתיך שמור תשמור עיניך ולבבך סרסורי דעבירה פן יחטיאו אותך לי באמור לך אל יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך לא לאתדים יהיו בידך עינא ולבא להשוות שמירתך בכל אחד משניהם במדרגה א' לבלתי תחטא כי אם מכל משמר נצור לבך מכל הרהור בלתי טהור כי הכל תלוי בו ואותו תשמור שמירה מעולה מכל סיג וחלאה כי הלא מעט אשר יהיה בו יפרוץ לרוב כי הוא כלי יקר מכל כלי חמדה וקל ליפסד בהסח הדעת כמעט רגע ועל כן אנכי מצוך לאמר נצור לבך ולא שמור כי תואר נצירה היא גדולה ומתמדת בלי הסח הדעת כלל וראה נא כי כל טובך תלוי בו ונעים כי תשמרנו היטב כי הלא ממנו תוצאות חיים כי גם שאמרתי לך כי מהקשיבך והטות אזנך לאמרי תשמע ותחי נפשך כי חיים הם למוצאיהם גם כי מהשמיעה ומשלא יליזו מעיניך יבואו החיים הלא עיקר התחלת תוצאות ומקורי החיים מהלב יצאו כי הנה מבלעדי מזמת לבך להקשיב לחכמה אזנך לא הקשבת למצותי כי כך עלה במחשבת לבך ראשונה שאזניך תשמענה דברי התורה ואח"כ יהיו אזניך קשובות הנה נא כי ממנו היו לך תוצאות חיים גם שיתייחסו אל האוזן להיותה תחלת המעשה: או יאמר כי ממנו תוצאות חיים כאשר ידענו מחכמי הטבע כי הלב הוא המלך המחלק הדם והחיות לכל האברים והנה גם הוא באמת המחלק חיות לאדם ומביאו לחיי הע"ה בטוב המחשבה בתורת ה' ועבודתו המביאה לידי מעשה ויאמר ראה גודל וחין ערך מעלת הלב ויקר תפארת גדולתו כי על כן אני מצוך אל תרף ממנו לנצור אותי במאד מאד כי הלא ממנו ב' תוצאות של חיים כי מיעוט רבים שנים כאשר ממנו מוצא לחלק חיות לכל האברים חיי העה"ז כן גם ממנו מקור ומוצא חיים לחלק לנפש ולכל האברים חיי הע"ה כי הוא יחשוב מחשבות לעשות את כל דברי התורה והמצוה ויחלק מרצונו אל כל א' מכל רמ"ח אבריו עשה יעשה כל מצוה ומצוה המתייחסת אליו להחיותו כמז"ל על כל עצמותי תאמרנה שאין לך אבר שאין לו מצוה מיוחדת להקדש בה ולחיות חיי עולם והיו תוצאותיו מקדם ממחשבת הלב ומשם יפרד אל כל אבר לעשות מעשהו מעשה ה' אשר צוה אלהים לעשות והלא זה הוראת גודל חשיבותו כי ממנו תוצאות חיי העה"ז והעה"ב לכן יאות לך כי מכל משמר תנצרנו כי מכלל הן אתה שומע לאו ואיככה תטנפהו ויפסידך גם שניהם חיי העה"ז וחיי העה"ב בשרירות רעה וישדי תיכלא בכולך: