ואם תענה העצל כי מה יסכון לך קומך משנתך כאשר תעור ומי יודע אם עצלה תפיל תרדמה ושינה לעיניך מערב עד בקר באופן שגם בקומך בהעירך מהשינה יהיה שחר פרוש על ההרים לכך אמר מעט שנות וכו' לומר אמור אמרתי על פי דרכך כמתלונן עליך כי למצער לא יבצר מזה אף שלא תמעט בשנתך אכן אם שמוע תשמע לעצתי הלא היא מעט שטת וכו' כי ב' שנות של ב' לילות יוגבל בזמן מועט באופן שקצור תקצר שנת כל לילה ולילה ולא זו בלבד כי אם שקו לקו תמשך ותנתק ממעט שנות אל מעט תנומות שאף השיטת הקצרות לא יהיו של שנות קבע כי אם קרוב אל שנת ארעי כמתנמנם ושמא תאמר ומי יעצר כח לשנות טבעו לז"א מעט חיבוק ידים לשכב כי תמעט בהכטת המרגילות השינה בחיבוק ידים לשכב וקו לקו תבא אל מעט שנות ואח"כ אל מעט תנומות וזה תוכחת מגולה לפי פשוטו אף על דרכי בני איש להצלחת בתיהם כי השינה ועצלה תורידם לשערי':
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 6 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f