רב פנינים על משלי · פרק 8 · פסוק 26

ואל יעלה על רוחך לומר אולי מה שהלבישה והגשימה הוא יתברך לא היה רק למען נוכל לקבלה עם היותנו חומריים כי הלא כל זה שחוללתי והתלבשתי היה עד לא עשה ארץ וחוצות ביום הג' שרקע הארץ על המים וראש עפרות תבל הוא מקום המזבח כי משם נברא אדם הראשון שהיה שם מבחר וראש עפרות תבל כי עפר שלוקח משם היה חלתו של עולם קדש בערך השאר כי שם טבור הארץ לינק ולהתפרנס העולם משוד שפע העולם העליון הנשפע משער השמים הוא נקודת מרכז הארץ כי ממנו יסתעפו ויתפשטו כל מיני עפרות תבל כמבואר אצלנו בפ' ויצא וזהו וראש עפרות תבל כי הוא ראש לכלם ואם מה שחוללתי היה בעבור האדם יהיה לו מבוא לקבלני איך חוללתי עד לא עשה ארץ וחוצות להעמיד אדם על הארץ וטרם עשות ראש עפרות תבל לבראתו אך אין זה בחוללתי מאז רק לברוא תהומות והוית הארץ כמדובר: