הנה יקרה יתן איש אל לבו לעשות מצוה או מצות ויהיה כמשיב ידו ונמנע מפני לוצצים שיאריכו לשון לאמר הראיתם פלוני מתחסד לעשות מצוה פלו' ולפעמים יבזהו על פניו לומר הלא מתיהר אתה ומאין ולאין נסית באלה אמר הנה יעצתי כי מי שהוא חכם לב לא יחוש רק יקח מצות כלו' קיחה עצמית בהתמדה כי הנה האויל שפתים ההוא שפתח שפתיו לדבר בו הלא ילבט אחרי כן כי בראותו את לוקח המצות מתמיד בם ומה גם אם אולי הוא איננו מחזיק כמוהו הלא בקרבו ילבט וילפת כי יאמר אוי לי כי אולי הוא טוב ממני מחזיק בצדקו ואני אשמתי שהתלוצצתי עליו וזהו ואויל שפתים ילבט:
קריאה במקור
רב פנינים על משלי · פרק 10 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rav Peninim, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268232&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d3d650f9480df7683357065cba083d1e7534b62e7de8feeebe50fadd63cb266f