וידבר אהרן אל משה. לפי שהבנים לא היה להם לדבר בפני אביהם. ורצה להשיב בעדם ראשונה לידע אם היה חרון אף ה' עליהם כחרון משה. ואח"כ השיב בעדו. כי ראה כי עמו היה מדבר אלא שתלה החרון בבניו מפני כבודו. לפי שהיה אח גדול. והשיב בעדם ואמר הן היום הקריבו את חטאתם. כי הם לא הקריבוהו שהיה הדיוטות. אלא אני הקרבתי שהייתי כ"ג. ואותי צוית קרב אל המזבח. והם עשו שלא כהוגן והשיב בעדו ואמר ותקראנה אותי כאלה. הצרות. מיתת שני בנים ברגע אחד. ואני אונן עליהם ושאכלתי חטאת היום. כי כ"ג מקריב אונן אבל אינו אוכל אונן. וכהן הדיוט אינו אוכל ואינו מקריב. וישמע משה. תשובתו המספקת. וייטב בעיניו. יושר אמריו:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · ויקרא · פרק 10 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39