צרור המור על התורה · דברים · פרק 29 · פסוק 15

ואמר כי אתם ידעתם. במלת כי לומר כי הטעם שאני ירא מכם שתחשבו על ה' תועה. לפי שאתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים של סיחון ועוג. אשר עברתם בארץ מדין שלא עבר משה שם אלא פנחס. ותראו את שקוציהם ואת גלוליהם. ואולי יש בכם איש או אשה אשר לבבו פונה היום מעם ה'. אע"פ ששומע דבריו. ולבבו יחשוב לעבוד אותם כשקוצים. ואני יודע כי לא יחטאו רבים בזה אחר שראו נפלאות השם. אבל אני ירא פן יש בכם איש מבית לוי. או אשה שהיא אמו של מיכה דכתיב ותאמר לו אמו. אשר עליה רמז למעלה כי יסיתך אחיך בן אמך. וכן בני אמי נחרו בי כמו שפירשתי שם. או משפחה או שבט שהוא שבט דן. וחזר לומר פן יש בכם שורש. לפי שאיך אפשר שיהיה בהם משפחה או שבט. אחר שראו מעשה ה' הגדול. לזה אמר אני ירא פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה. כלומר שורש רע. ואולי ישובו לשרשם הרע ויאמרו שלום יהיה לי. והנה משה רבינו ע"ה מפני כבודן של האבות. לא רצה לגלות להם זה השורש הרע מה היה. עד שבא יהושע תלמיד תורתו שחרש בעגלתו וגילה את חידתו. והודיע לישראל בסוף ימיו מהו זה השורש. ואסף את ישראל שוטריו וזקניו. כמו שאמר בכאן אתם נצבים היום. ואמר להם כה אמר ה' בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים. כלומר אני ירא ממה שהיה ירא משה רבינו. והוא כי בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם ותרח היה אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים. ואני ירא שאתם תחזרו לסורו או לעקר משפחת גר. אע"פ שאני לקחתי את אביכם את אברהם להפרישו מעבודה זרה. והכנסתיו בכור ההתכה לנסותו בעשר נסיונות. ואולך אותו בכל ארץ כנען. כדי להסיר ממנו כל אותם סיגים. ועתה אני ירא שמא תחזרו לאותו שורש פורה ראש של תרח שהיה אבי אברהם ואבי נחור. ולכן עתה בחרו לכם למי אתם רוצים לעבוד אם לאלהי אמת או לאלהי תרח ונחור. והם השיבו לא כי את השם נעבוד אשר הוציאנו ממצרים וגו'. ויהושע השיב להם לא תוכלו לעבוד את ה' כי אלהים קדושים הוא. ואמר זה לפי שהם אמרו שהיו רוצים לעבוד את ה' שהוציאם ממצרים על שנראה מזה שלא היו רוצים לעבדו מצד מעלתו. אלא מצד הטובות שקבלו ממנו. ולכן אמר להם לא תוכלו לעבוד את ה' כי אלהים קדושים הוא. מצד עצמו. ולא בסבה אחרת. ואז השיבו הם. את ה' נעבוד סתם. מצד מעלתו וקדושתו. ולא בסבה אחרת. וכל זה אמר להם יהושע לגלות להם מאמר רבו. שאמר פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה. שהיה זה מצד תרח אבי אברהם שהוא היה שורש ועיקר היחס. וכן אמר להם זה לפי שהיה יודע יהושע שאחרי מותו יחזרו לסורם הרע ולא יחושו לקבלת התורה. כי אולי יאמרו שהיו מוכרחים בה. כאומרם ז"ל ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית. ואמרו שם במסכת שבת מכאן מודעא רבא לאורייתא שנראה שקבלוה באונס:

ואולי שלזה חזר משה לכרות ברית חדש עמהם. ואמר אתם נצבים היום כולכם לעברך בברית חדש. ולכן אחר שכולכם כאן. אמרו רצונכם בפירוש ולא תתביישו. לפי שאני ירא שיש בכם פורה ראש והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך. רוצה לומר במה שלבי רוצה לעשות. ואיני חושש לקבלת התורה שהיתה באונס. והם לא ענו לו דבר ושתיקה כהודאה דמיא. ולכן אמר להם יהושע אמרו בפירוש את מי אתם עובדים. כי יודע אני שתאמרו כי מפני כבודו של משה לא עניתם לו דבר. והם אמרו לא כי את ה' נעבוד. ולפי שאולי יאמרו כי מפני כבודו של יהושע לא גלו מחשבתם שנתביישו ממנו. לפי שהיה נכנס עמהם בכלי זיין. לומר לא תוכלו לעבוד את ה'. וכן אמר ואני וביתי נעבוד את ה'. לכן לא אמרו הדר קבלוה בימי יהושע. אלא הדר קבלוה בימי מרדכי ואסתר. דכתיב קיימו וקבלו היהודים מה שכבר קבלו. לפי ששם אין אונס וברצון נפשם בלי זכר אונס. קיימו עליהם ועל זרעם התורה כולה. ולכן אמר משה בכאן והתברך בלבבו לאמר. כלומר אני יודע שמפני כבודי לא תאמרו זה בפה. אבל בלבבכם תאמרו שלום יהיה לי. וזהו שורש פורה ראש ולענה: