צרור המור על התורה · במדבר · פרק 23 · פסוק 9

ואמר כי מראש צורים אראנו. לרמוז בדבריו שלא די שלא יוכלו להזיקם. אלא שכל המתחבר כנגדם יפול בידם וישבר. כמאמרם ז"ל נפל כיפא קדירה על תרגום סלע כיפא ווי לקדירה. נפל קדירה על כיפא ווי לקדירה. וישראל נמשלו לצורים כאומרו הביטו אל צור חוצבתם. ומצרים נמשלו לנבלי חרס. דכתיב ושברה כנבל יוצרים. ואם כן בכל צד יקבלו נזק. וזה אחד מהדרכים שכתבתי בטעמי הסנה כי כמו שהסנה כל עוף שיכנס בו אינו יכול לצאת ממנו אלא כנפיו מתמרטות. כן כל המתחבר כנגד כל ישראל יקבל נזק. וזהו כי מראש צורים אראנו. והנה בכלל אלו הדברים רמז. כי א"א לעם ישראל לקבל נזק ועקירה לעולם. והטעם כי מי שאפשר לו לבא לידי עקירה. הוא בשביל חמשה דברים. האחד לפעמים יבא עקירה על שום אומה בשביל גזירה אלהית. כאומרו רגע אדבר לנתוש ולנתוץ. וכנגד זה אמר מה אקוב לא קבה אל. כי מצד השם איני רואה להם שום גזירה. והב' כי לפעמים יבא עקירה על שום אומה בשביל היותם במקומות חלשים בלי מבצר. כאומרו הבמחנים אם במבצרים. וכנגד זה אמר כי מראש צורים אראנו. מיוסדים במקומות חזקים כצורים. והג' כי לפעמים יבא עקירה על שום אומה. בשביל שיש להם מנגדים לוחמים עמהם והם קרובים אליהם להכריתם. והפכו ודבר אין להם עם אדם. וכנגד זה אמר הן עם לבדד ישכון. ודבר אין להם עם אדם. כאומרו וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב. וזהו ובגוים לא יתחשב. והד' כי לפעמים יבא עקירה על שום אומה בשביל שהם אומה קטנה. וכנגד זה אמר מי מנה עפר יעקב. כי זה מורה על ריבויים כעפר הארץ. והחמישי כי לפעמים תבא עקירה על שום אומה אע"פ שיהיו רבים. בשביל שהם חלשים כמוזכר באמרפל וחביריו ארבעה מלכים את החמשה. וכנגד זה אמר ומספר את רבע ישראל. שזה רמז על גבורי ישראל שהם מתי מספר ולמעט יש בהם רביעית העם. ואחר שיש להם כל אלו הדברים א"א להיות להם עקירה. ואחר שזה כן תמות נפשי מות ישרים. ואולי נאמר ליישב תמות נפשי מות ישרים שהיה אומר בכלל דבריו. כי ישראל סבת קיום ונצחון כל האומות הוא. בשביל שיש להם דבר אחד מיוחד לא עשה כן לכל גוי. והוא היות הוא מלכם ופטרונם. והם רואים נועם ה' בעולם הנפשות. עד שבעבור זה הם מאושרים מכל המצריים כאומרו עם נושע בה'. ולזה אמר תשועת עולמים. שני עולמות העולם הזה והעולם הבא. וכנגד זה אמר כי מראש צורים אראנו. כמאמר הנביא מי יגור לנו הולך צדקות ודובר מישרים. ובזה הוא מרומים ישכון מצודות סלעים משגבו. כאומרו בכאן כי מראש צורים אראנו. אשר לפי דעתי כל אותה הפרשה רמוזה על ענין עולם הבא שיש להם לישראל:

ולכן סמך לזאת הפרשה והיו עמים משרפות סיד. שזה רמז על אש גיהנם וסמך ואמר שמעו רחוקים אשר עשיתי בבריאת גהינם לרחוקים ממני. כדי שיראו מפני השם כאומרו והאלהים עשה שייראו מלפניו זו גהינם ודעו קרובים גבורתי. אותם שהיו רחוקים ונתקרבו בתשובה. דעו הגבורה שאני עושה לקבלם בתשובה. ולכן פחדו בציון חטאים מדינה של גיהנם. אחר שאור לו בציון ותנור לו בירושלם. וזהו מי יגור לנו מוסדי עולם. כאומרו מי יגור באהליך הולך תמים. בין במחשבה בין במעשה. ופועל צדק זה מין אחר. שפעולותיו בצדק אבל מחשבותיו לא היו כן. וזהו הולך צדקות ודובר מישרים בפועל. מואס בבצע מעשקות. אפי' במחשבה. נועל כפיו מתמוך בשוחד. כנגד ושוחד על נקי לא לקח. אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע. כנגד לא עשה לרעהו רעה שהוא כמו לא תקן. וחרפה לא נשא על קרובו. מה שכרו של זה לא ימוט לעולם הנפשות. כן אמר בכאן הוא מרומים ישכון מצודות סלעים משגבו. כמו שאמר בכאן כי מראש צורים אראנו וכו'. ולפי שבמקומות כאלו חסר הלחם והמים. אמר בכאן כי לחמו נתן מימיו נאמנים. והרמז לפי שנתעסק בלחם התורה ובמים המשולים בתורה. ותכלית כ"ז מה הוא. מלך ביופיו תחזינה עיניך. להתענג מזיו השכינה. כמו שפירשתי בפסוק והתהלכתי בתוככם. תראינה ארץ מרחקים שיראה גהינם מרחוק. כאומרם ז"ל שפתחי גן עדן מכוונים כנגד פתחי גהינם. וזהו משנה שברון שברם בראותם הצדיקים במנוחה והם באנחה. ואחר שזה כן לבך יהגה אימה מפחד גהינם. בענין שתאמר איה סופר אותיות התורה. איה שוקל קלים וחמורים. איה סופר את המגדלים הוא מגדל דוד מגדל הפורח באויר. והוא סוד הלמ"ד הגבוהה מכל אותיות התורה. ואם בארזים נפלה שלהבת והם יראים מיום הדין כמוזכר בשמואל הנביא מה יעשו האחרים. וכשתסתכל בזה מלך ביופיו תחזינה עיניך ולא עם נועז. וזהו את עם נועז לא תראה. אבל עיניך תחזינה ירושלם של מעלה. שהוא נוה שאנן אהל בל יצען כמו שנתקו ונשברו אהלי העוה"ז. והטעם לזה כי שם ה' החזק והאדיר. וזהו כי אם שם אדיר ה' לנו. ולכן כל דבריו הם חזקים. מקום נהרים יאורים. זה רמז על אור פני מלך חיים דוגמת הנהר והיאור. ולזה אמר מקום נהרים יאורים. ולא נהרים יאורים. כמו שאמר רבי עקיבא לתלמידיו כשתגיעו למקום אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. ולזה אמר בכאן מקום נהרים ולא נהרים. באופן שאע"פ שנראה שיש שם מים. בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו. אבל מה עובר בו אור השם וזיוו וזהו כי ה' שופטנו. באופן שזה הטוב הצפון מעולם הנשמות לא עשה כן לכל גוי. ולפי שזה הטוב הוא העיקר והוא סבת כל הטובות. כאומרו יסתירני בסתר אהלו וגו' הוא הצור שנרמז במרע"ה ושמתיך בנקרת הצור. לכן הזכירו בלעם בתחלת ברכותיו וז"ש כי מראש צורים אראנו כמו שאמר מצדות סלעים משגבו. וזהו העם לבדד ישכון שם בלי עם אחר. וזהו ובגוים לא יתחשב. וכל זה בסבת התורה וריבוי המצות שיש להם כעפר הארץ. וזהו מי מנה עפר יעקב:

או יאמר כי בסבת שפלותם וענותנותם זכו לזה. כאומרם ז"ל לא מרובכם וגו'. ואחר שזה כן תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי וגו'. אחר שהכל הולך אחר התכלית. או שרמז תמות נפשי מות ישרים שמתים מיתה משונה כיאשיהו וי' הרוגי מלכות. בתנאי שתהיה אחריתי כמוהו להשיג עולם הנפשות שהוא השכר באחרית. ולכן כתב בו ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב שמת מות ישרים. אבל אחרית רשעים נכרתה ולכן תמצא כי בלעם הרשע בירך לישראל בברכת העוה"ז בנתינת הארץ ובנצחון מלחמות האויבים. וזאת היא הברכה השנית. והשלישית ברכם בבנין בתי מקדשות ביישובם ובחרבנם ובנצחון האויבים. והד' ברכם בענין המשיח ובדברים העתידים. ובראשונה ברכם בענין עוה"ב והטוב הצפון לצדיקים. לרמוז כי זאת העקרית ובה ישיגו כל האחרות. ולכן אמר לו בלק בכאן והנה ברכת ברך. ברכה אחת שהיא חשובה ככל הברכות האחרות. ובלעם השיב לו הלא את אשר ישים ה' בפי אותו אשמר לדבר. אבל בראשונה לא אמר אלא אותו אדבר וכאן אמר אשמר לדבר. לרמוז כי אחר שבלק חרה לו באלו הדברים שאע"פ שדבר לו השם יותר. שישמרם בבטנו וישוב לארצו וזהו אשמר לדבר. ולכן אמר למטה שוב אל בלק. כי אין ההליכה ברשותך. וכה תדבר. ולא תאמר אשמר לדבר: