קריאה במקור

צרור המור על התורה · דברים · פרק 34 · פסוק 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אחר כך אמר ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ויראהו ה' את כל ארץ כנען. בענין שיתן עינו לטובה עליה ותהיה נוחה להכבש לבניו. והזכיר את הגלעד עד דן ואת כל נפתלי. לרמוז שאע"פ שהראהו את כל הארץ בכללה ושם עינו עליה לטובה. הראהו גם כן מקומות מיוחדים שהיה צריך שיתפלל עליהם. לפי הדברים העתידים להיות שם. כמו ארץ דן על ענין העגלים ונפתלי מענין סיסרא והמונו. וכן כל הדברים העתידים עד היום האחרון כמאמרם ז"ל. וחזר ואמר ואת הנגב ואת הככר בקעת יריחו עיר התמרים. אע"פ שאמר למעלה שעלה ראש הפסגה אשר על פני יריחו. ואחר שהיה על פני יריחו בהכרח הוא שיראנה מיד. אחר שהיא סמוכה שם. וא"כ למה חזר לומר בקעת יריחו עיר התמרים. אבל הענין היה כמו שכתבתי שהראהו ג"כ בפרט מקומות מיוחדים הצריכים תפלה ובקשה. ולפי שיריחו היתה ראשונה לבקש ונלקחה ע"י נס כמוזכר ביהושע. והיה צריך סיוע גדול ועזר תפלת משה. לכן הוצרך לומר שאע"פ שראה אותה בראשונה. כשעלה הוצרך לחזור לראותה פעם אחרת להתפלל עליה. בענין שתהיה נוחה להכבש. לפי שהיתה חזקה והיתה מנעולה של ארץ ישראל. ולכן אמר זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה. ואז"ל לאמר לאחרים שתאמר לאבות. הארץ שנשבעתי להם לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך. שתאמר להם שקיימתי השבועה ונתתיה להם. כי אחר שראית אותה בעיניך ונתת עיניך בה לטובה והתפללת עליה. הרי הם מוחזקים בה בזכותך אע"פ שלא תעבור שמה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39