וסמך וכי תשגו ולא תעשו. להורות שאחר שיצר לב האדם רע מנעוריו. וכמו שאמרו רז"ל עלובה עיסה שהנחתום מעיד עליה שהיא רעה. ראוי ונכון לתת תקון לזה. אחר שכמעט האדם מוכרח במעשיו מזה הצורר. והתיקון הוא וכי תשגו ולא תעשו אשר צוה ה' מן היום ההוא והלאה לדורותיכם. אם כל העדה ישגו ועשו כל העדה פר בן בקר אחד. ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה. וכל זה לעושה בשגגה. אבל הנפש אשר תעשה ביד רמה. כמו שעשו אבותיכם במדבר. איש כזה את ה' הוא מגדף ונכרתה הנפש ההיא. אחר שהוא מזיד. ואמר כי דבר ה' בזה. להורות כי לפעמים קרה בדבר כזה להכרית הנפש והגוף. אחר אשר דבר ה' בזה בעשותו הדבר ביד רמה. וכן מצותו הפר. ולכן הכרת תכרת הנפש ההיא. הכרת בעולם הזה תכרת בעולם הבא. וזה כל זמן. שעונה בה. אבל אם חזר בתשובה יכופר עונו:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · במדבר · פרק 15 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39