ואמר לא תעשו לכם אלילים. לרמוז כי השמיטה היא שקולה כנגד כל המצות. והכופר בה היא כמודה בעבודה זרה. וכל זה מכח החמדה שחמד פירות שביעית. ולזה רמז ואבן משכית לא תתנו בארצכם. כאומרו על כל שכיות החמדה. ולפי שכל זה בא מכח השמטה שהיה כלולה במצות שבת. סתם הפרשה את שבתותי תשמורו. ובספר הראשון הארכתי בכאן בטעם הגירושין. כי הגאוה והשררה שהיתה בישראל כאלו היו יושבים בארצם סבב להם זה. עד שהיו בונים חרבות למו ובתים ספונים בארז ובשכיות החמדה כהיכלי המלכים. עד שבעבורם השתחוו ועבדו עבודה זרה. וכן נמשך להם הגירוש מצד חילול שבת ומחלוקת וקטטה בבתי כנסיות בשבתות וימים הטובים. עד שבעונם סבבו לעשותם בתי עבודה זרה כמוזכר בדבריהם. רבי פלוני ראה בית הכנסת שהיה בו מחלוקת. אמר חוששני לזה שיהיה בית עבודה זרה. לימים מועטים נלקח לע"ז. וכל זה לפי שלא היה להם יראת מקדש. וזהו את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה':
קריאה במקור
צרור המור על התורה · ויקרא · פרק 26 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39