ביום השלישי וישא אברהם את עיניו. זהו מראה שכינה כמו וישא עיניו וירא. וכאן נתבשר ביעקב שהוא שלישי לאבות. וזהו וירא את המקום מרחוק הנאמר ביעקב ויפגע במקום. ואחר שראה המקום שהוא מקום השכינה לא רצה שילכו נעריו עמו. לפי שהיו מעם טמא שפתים. ושם העצים על יצחק לראות אם ישאל או ינסה. והוא הבין הדבר ושתק. ואח"כ שאל ואמר הנה האש והעצים שהוא רמז למדת הדין. ואיה השה לשכך החמה ולהעלותו עולה. כמו שנאמר לך והעלהו שם לעולה. ואז השיב אברהם אלהים יראה לו השה לעולה. כדי להסיר מלבו הדברים. אבל כוונת תשובתו היתה אם השם צריך שם יראה לו לעצמו השה שירצה. כי עולה השלימה היא בני. ועם כל זה וילכו שניהם יחדיו. ולהורות על כוונתו של אברהם ולהודיע לכל באי עולם לב יצחק בזה. אמר שבנה בפועל המזבח ועקד את יצחק בנו כאלו היה בן שנה וקבל הדבר בשמחה:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · בראשית · פרק 22 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39