צרור המור על התורה · בראשית · פרק 22 · פסוק 10

וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו. בלבב שלם ובנפש חפצה כדי לזכות את בניו. ויפה דקדקו רבותינו ז"ל כי לכך נקרא מאכלת כי מזכות זה אוכלים ישראל. כי השם לקח רצונו ונפשו כאלו עשאו. ולכן אמר לו אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה ממה שאתה רוצה. כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת. רבו הפירושים בזה הפסוק. והמחוור שבכולם מה ששמעתי להחכם הכולל רבי יצחק די ליאון ז"ל שהוא כמי שאומר עכשיו יש לי שני ספרים ואינו שולל בזה שלא היה לו ספר כלל אלא שהיה לו אחד בראשונה ועכשיו שקנה אחר יש לו ב'. וכן אמר בכאן עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת. ובזה אינו אומר שעד כאן לא היה יודע שהוא ירא אלהים. ועוד אחרת שלא חשכת את בנך שהיה מחודש עתה אבל לא בידיעתו. ועוד אמר פירוש אחר שלא נתחדש בכאן דבר כלל. כי הכל היה גלוי אצלו קודם הפועל. וזהו עתה קודם הפועל ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת. ולא נתחדש אצלי ידיעה. כל אלו דבריו ז"ל:

ובפירוש התורה שהנחתי בפורטוגאל בגירוש מצאתי פירוש אחר בפרשיות הראשונות שהיו לי מרבינו נסים ז"ל הביאו בשם רבינו יונה ז"ל וכתבתיו שם ואיני זוכרו בעונותי. ואיני יודע במה נתחבטו גאוני עולם כי דבר ידוע כי ידיעות השם מקפת כל הדברים אבל בעניני האדם אין ידיעתו נרשמת עד שיעשה הדבר בפועל ובסגולה נפלאה. ובידיעה נפלאה לא נדע ערכה. אבל יודעת כל הדברים ומשארת טבע מציאותם לבחירת האדם למאוס ברע ולבחור בטוב. או הפכו ואין אונס כאלו לא היה לו ידיעה כלל ח"ו. וכבר הארכתי בזה למעלה בפרשת בראשית. ולכן אמר השם בכאן עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. ולא ירא הבן. אחר שבפועל לא חשכת את בנך ממני כביכול. כי קודם שיעשהו בפועל לא היה חושב שהיה אדם בעולם מורכב מהפכים עפר ואפר שניתן לו בן יחיד לעת זקנתו אחר כמה הבטחות ובשביל שיאמר לו העלהו עולה שירצה לשוחטו. כי מי הוא זה אשר לא הערה למות נפשו וחיתו לשאול יגיע בשביל אהבת בן יחיד. ועכשיו שראה אברהם שונא בנו וקושרו ושוחטו בפועל וזה דבר פלא. וזה שאמרו במדרש הנעלם אברהם אברהם. בתראה שלים קדמאה לא שלים. כי עכשיו אחר הפועל הוא שלם. אבל קודם הפועל לא היה שלם. כי היה בחיריי וראוי להטות אחר דעת רוב בני אדם. ולזה אמר עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא ירא הבן. אבל עד כאן הייתי חושב שתהיה ירא את בנך יותר ממני. וכשראיתי שלא חשכת בפועל את בנך את יחידך ממני. אני רואה כי בן ואח אין לך בערך כבודי. ולכן המעלה הגדולה שבכל המעלות. הוא ירא אלהים מצד מעלתו וגדולתו. ולא מצד סבה אחרת. ולכן אמר ראשית חכמה יראת ה' ולא יראת דבר אחר. אבל מי שירא בשביל העונש. או בשביל הבנים והעושר אינה יראה אמיתית. ולכן אמרו ששני מיני יראה הראשונה עליונה והשנייה תחתונה וחסרה והראשונה למעלה מאהבת השם. ולכן לא נתבשר בכאן עתה ידעתי כי אוהב ה' אתה. אלא ירא אלהים ולא ירא הבן. אבל לא נוכל לומר שעד כאן לא היה השם יודע שהוא ירא אלהים. כי זה שקר כי יודע היה השם שהיה ירא את ה' בדברים אחרים. אבל ביראת הבן דיבר בכאן כמו שפירשתי. וזהו שאמרו במדרש קהלת יש אחד ואין שני. יש אחד זה הקב"ה שנקרא אחד ואין שני. תכחד חיותו למ"ד שיש שני לו וכ"ש כי בן ואח אין לו. דבר אחר יש אחד זה אברהם דכתיב אחד ואין שני. גם בן ואח אין לו גם בן אין לו בשעה שאמרתי לו קח נא את בנך את יחידך. עשה כמי שאין לו בן. ואח אין לו בשעה שאמרתי לו לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך ע"כ. רמזו למה שאמרתי כי ירא אלהים אתה ולא ירא הבן. שעשה עצמו אכזר כמי שאין לו בן: