ואם מזבח אבנים תעשה לי. אמרו בזוהר כי מזבח אדמה הוא מדבר בברית מילה שחשוב ככל הקרבנות. ואם מזבח אבנים תעשה לי זה מדבר כנגד מילת הגרים שהם חשובים כאבן. לא תבנה אתהן גזית. כי אין מועיל בהם. אלא הם כמו האבנים. שאף ע"פ שפוסלין וכורתין אותן נשארו אבנים. כן הגרים לא תועיל בהם אלא החרב והסכין הוא שהנפת והפסדת. והוא נשאר כאבן. ואולי זה רמז על מה שאמרו קשים גרים לישראל כספחת שנאמר ונספחו על בית יעקב. לומר שהם קשים כאבן ולכן קשה חבורם לישראל. ואע"פ שיש מהן שעושין רע לישראל. אחר שהם מעם אחר ובאו לחסות תחת כנפי השכינה ועמי לא ידע ישראל לא יתבונן. הפי' הראשון נכון ומסכים לפי' הזוהר. ולא תעלה במעלות על מזבחי לפי שאין גבהות לפני המקום. ולכן אמר אע"פ שמרום וקדוש. אשכון את דכא ושפל רוח. אשר לא תגלה ערותך עליו. כי הגאוה היא כמו ערוה. וכן רמז על מדת הענוה. וכתיב והצנע לכת עם אלהיך:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · שמות · פרק 20 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39