צרור המור על התורה · ויקרא · פרק 9 · פסוק 2

קח לך עגל בן בקר לחטאת. להורות כי הקרבנות הראשונים של שבעה ימי המילואים. לא היו עליו אלא על אדם הראשון ובניו. ואלו הקרבנות היו שלו. וזהו קח לך עגל בן בקר לחטאת. לטהר אותך מהחטאת הידוע. וכן בעם שעיר עזים לחטאת העגל. ולחטאת שעיר עזים של יוסף. וכולכם צריכין ליטהר. לפי שהיום השם נראה אליהם. באמצעות אהרן המשרת. ולכן אמר קרב אל המזבח ועשה את חטאתך. אחר שכבר נתקרבת אל השי"ת בלבישת הבגדים. כדכתיב ויקרב את אהרן ואת בניו. כמו שנאמר לו ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך. ולכן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתיך. קרב כי אתה נבחרת מכל ישראל. קרב בלב שמח ובנפש חפצה. את חטאתך לכפר ממך כל חטא בראשונה. וזהו אומרו וכפר בעדך. כדי שתהי' עולתך מקובלת. ותהיה זכאי לכפר בעד העם. ולכן החטאת קודמת לעולה. לפי שהחטאת היא חובה והעולה נדבה. ובכל מקום החובה קודמת לנדבה. ועוד שהחטא צריך כפרה וקודם שיקריב קרבן נדבה. ראוי שיהיה מכופר קודם שיבא לכפר על העם. ורבותינו ז"ל אמרו וכפר בעדך ובעד העם. קרבן אהרן מכפר על הכהנים ועל העם. וקרבן ישראל אינו מכפר אלא עליהם לבד. ואחר שגמר כל הקרבנות. ואמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם. אחר כך וירד מעשות החטאת הוא מוקדם. ואם הוא כסדרו יאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם. לרמוז כי אחר שעשה הקרבנות רצה להסתייע מזכות ישראל שהוא זכות הרבים לעוזרו בהן. וזהו ויברכם. שברכם ונתכוון בהם. ואז וירד מעשות קרבנותיו. וזהו וישא אהרן את ידיו אל העם. כמי שאומר שנשא ידיו ועיניו אל העם ולקחם לפניו. כמו המברך שמשים המתברך לפניו. ולכן חזר לומר ויצאו ויברכו את העם. לפי שעדיין לא ברכו אותם: