וחתם הפרשה ויוציאו את המקלל. לפי שעדיין לא נסע מדין מקלל. אחר שדין מכה ומקלל שוים ואמר ויוציאו את המקלל. לרמוז שהש"י קנא לכבוד משה באומרו הוצא את המקלל. ולכן לכבוד משה וירגמו אותו אבן. וחזר לומר ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה. לרמוז כי בכאן כלול מה שאמר הש"י ונוקב שם ה' מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה. וכן רמז באומרו ובני ישראל עשו. אע"פ שלא היה ראוי לעשות. כי כבוד הרב יותר שקולה מכבוד התלמיד. אבל עשו הדבר לקיים גזירת מלך. בענין שכל העם ישמעו וייראו ולא ישלחו ידם ופיהם במשיח ה':
קריאה במקור
צרור המור על התורה · ויקרא · פרק 24 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39