צרור המור על התורה · בראשית · פרק 41 · פסוק 9

וידבר שר המשקים את פרעה מה שהיה ראוי לדבר קודם שתי שנים. אבל המשל אומר יותר טוב המאוחר מאשר עדן לא היה. וז"ש את חטאי אני מזכיר היום מה שלא זכרתי קודם לכן. ורמז באומרו את חטאי ולא אמר חטאתי. שחטא בב' פנים הא' שהיה כפוי טובה ליוסף שעשה עמו טובה והשיבו על כנו. וא"ל כי אם זכרתני אתך ובזה חטא שלא הזכירו עד היום וזהו אני מזכיר היום. והב' הוא פרעה קצף על עבדיו ויתן אותי בעבור שחטאתי כנגד המלך. ואף עפ"י שלא היה לי להזכיר חטאתי אני מזכיר היום. וזהו את חטאי שני חטאות. ואמר ויתן אותי במשמר. וחזר לומר אותי ואת שר האופים. להורות על חכמת יוסף. כי אולי יאמר אומר כי לא מחכמה פתר החלום. אלא שראה שר האופים בסוהר הפנימית. מקום אשר אסירי המות אסורים. וראה לשר המשקים אסור בסוהר החיצונה. ומכאן גזר אומר כי שר האופים ימות ושר המשקים יחיה. לזה אמר אינו כן. כי אני ושר המשקים היינו אסורים בסוהר אחת בשוה. וזהו ויתן אותי במשמר בית שר הטבחים. אותי ואת שר האופים בשוה. ועכ"ז אותי השיב על כני ואותו תלה. זה יורה על חכמתו. ובאמרו פרעה קצף. יורה שלא היה פרעה שם המלך. כי אין דרך כבוד לקרא למלכים בשמם. וכן אמר קצף ולא קצפת. כמדבר לנוכח. דרך כבוד למלך. וכן מצאתי במדרש פרעה קצף מכאן אמר פרעה לא היה שם ממש. אלא כינוי השם לענין גדולה כגון אפרכוס. שאלו היה שם ממש וכי קורים את המלך בשמו כשם שקורין להדיוט ואינו מחייב ראשו למלך. ולכך כל מלכי מצרים נקראו פרעה ע"כ. ואמר ושם אתנו נער עברי עבד. להורות על חכמתו היותו נער וחכם ובישישים חכמה. וכן היותו עבד שאין ברשותו ללמוד החכמה. ועכ"ז ונספר לו החלום דרך סיפור. ומיד בשמיעה לבד פתר החלום בלי עיון. ואמר איש כחלומו פתר. כי אם לא היה חלום אלא אחד לא היה כ"כ פלא. אבל היו ב' חלומות מב' אנשים והפתרון מוחלף זה מזה. ועכ"ז איש כחלומו פתר ויהי כאשר פתר לנו כן היה מיד בלי הפסק. לא כדרך הכוזבין שמאריכין הזמן: